מאות שנים נוהרים יהודים מכל העולם לעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה, שם טמון רבי ישראל הבעל שם טוב. לא רק מתוך כבוד למסורת, אלא בגלל אמונה מבוססת:
כל מי שבא להשתטח על קברו בלב נשבר ובתפילה – זוכה לישועות.
דבר זה אינו אמונה עממית בלבד, אלא נאמר במפורש על-ידי תלמידיו, ואף נמצא בכתובים.
ב"צוואת הריב"ש" (המיוחסת לו) נכתב:
"והנני מבטיח, שכל מי שיבוא על קברי, ויאמר שם תהילים בכוונה, וייתן פרוטה לצדקה – אני אעזור לו בשמיים."
זו הבטחה נדירה ועצומה: הבעל שם טוב, הנשמה שהביאה אור של חסידות לעולם, מבטיח סיוע רוחני בשמיים למי שבא בלב טהור, עם תפילה אמיתית.
כוחו של צדיק לאחר פטירתו
חז"ל אומרים: "גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם". נשמת הצדיק אינה כבולה עוד לגוף ויכולה לפעול עילוי ותיקון עצום למתפללים, במיוחד אם הם באים למקום מנוחתו.
הבעל שם טוב עצמו היה נשמה כללית
רבים מהמקובלים סוברים שנשמתו הייתה מסוג ה"נשמות הכלליות" – שמכילות שורשים של נשמות רבות אחרות. לכן, כשאדם בא אליו – הוא בעצם מתחבר לשורש נשמתו, וכך נעשה צינור פתוח לישועה.
מקום שמסוגל לתפילה
מקומות קדושים כמו ציון צדיקים (ובמיוחד של הבעש"ט) הם "שערים פתוחים". במובנים הקבליים, יש שם פתחים בעולמות העליונים – והתפילה עפה מהר יותר למעלה.
כוח המסורת והאמונה
אמונה שלמה – כמו שכתוב "המאמין בכך שיהיה לו – כך יהיה לו". עשרות אלפי סיפורי ישועה לאורך הדורות מחזקים את התודעה שיש פה שער רחמים.
יש נוסח מקובל, אך אין חובה לומר דווקא אותו. העיקר הוא לדבר עם ה' בלשון שלך.
אבל לפי הבעל שם טוב – כדי שהתפילה תפעל, חשוב:
לומר פרקי תהילים מתוך לב נשבר (רבים אומרים: קכ"א, קל, קמ"ב).
לתת צדקה לעילוי נשמתו.
לקבל קבלה קטנה, אפילו של דבר אחד טוב – מתוך אהבה.
מסופר על אישה שבאה למז'יבוז' בוכייה על עקרות של 12 שנה. היא הדליקה נר, אמרה תהילים בפשטות, ויצאה משם רגועה.
שנה לאחר מכן – חזרה עם תינוקת. היא אמרה: "לא דיברתי גבוהה-גבוהה… רק בכיתי לו. ידעתי שהרבי איתי."
** כתיבת דוא"ל שלך, מאשרת את הצטרפותך לרשימת תפוצה לקבלת מיילים
