עם פטירת הבעש”ט בשנת ה’תק”כ מינו החסידים את רבי צבי הירש בן הבעש”ט לאדמו”ר, שנה שלמה ישב רבי צבי הירש על כס האדמורו”ת, ישב כן, אך לא הוציא מילה מפיו, ישב באדמורו”ת אך לא נהג באדמורו”ת, לא פצה פיו בדברי תורה כמו בשאר הדברים, במלאות שנה להנהגתו, עת ישבו החסידים לשולחן לרגל הילולת הבעש”ט, פנה רבי צבי הירש לקהל החסידים ואמר:
“אבי נגלה אלי היום וצווה עליי למסור את הנהגת החבריא לרבי דב בער ממעזריטש”.
תוך כדי דבורו קם רבי צבי הירש ממקומו, פשט את בגדי הלבן של אביו בהם היה לבוש ונתנם לרבי דב בער המגיד ממעזריטש שעד היום מוכר כיורשו של הבעל שם טוב.
לאחר שהוכתר רבנו לאדמו”ר ולממשיך דרכו של רבו הבעש”ט עבר לגור בעיר מעזריטש אשר בצפון אוקראינה שם קיבל את מאות אלפי החסידים אשר לשתות בצמא את דבריו, להתברך מפיו ולהוושע. גם חבריו דוגמת רבי יעקב יעקב יוסף מפולנאה בעל התולדות יעקב יוסף הכניעו את עצמם והפכו לחסידיו.
פטירתו:
זמן מה לפני פטירתו פרצה מגיפה נוראית אשר השתוללה בכל האיזור כולו ורבים מתושבי מעזריטש נהרגו במגיפה, רבי זושא מאניפולי שהיה אחד מגדולי חסידיו של רבנו, חשש לחיי רבו והזמינו לבוא להתארח אצלו באניפולי שהייתה במרכז אוקראינה ורחוקה מכלל סכנה. רבנו קיבל את הזמנתו ועבר לאניפולי.
זמן קצר לאחר מכן, בי”ט כסליו שנת ה’תקל”ג נפטר רבנו והחזיר את נשמתו ליוצרו בהותירו אחריו מעצמה ענקית אשר הלכה וגברה בחייו ואף גדלה לאחר מותו. מנוחתו כבוד באניפולי.
