מתנות לאביונים

א. כל אדם, בין איש ובין אשה, חייב לתת בפורים לפחות שתי מתנות לשני עניים [לכל עני מתנה אחת], ממון או מאכלים. ומוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו, שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים יתומים ואלמנות, ודומה לשכינה, שנאמר ‘להחיות רוח שפלים ולהשיב לב נדכאים’. (שו”ע ומשנ”ב סי’ תר”צ)

ב. את שתי המתנות – שהם החיוב מעיקר הדין – צריך האדם לתת משלו, אך את התוספת שמוסיף לתת לעניים נוספים, יכול לתת מכספי מעשר.

ג. אין מדקדקים במעות פורים, לבדוק מי עני באמת, אלא כל הפושט יד לבקש צדקה, נותנים לו. (שו”ע ומשנ”ב סי’ תרצ”ד)

ד. במקום שנוהגים לתת מעות פורים אף לגויים, הדבר מותר, מפני דרכי שלום.



;