קריאת מגילה

א. הכל חייבים בקריאת המגילה, בין אנשים ובין נשים. והטעם שהנשים חייבות במצוה זו, אף שהזמן גרמא, כיון שאף הן היו באותו הנס, שהיתה הגזירה להרוג גם את הנשים. ומחנכים גם את הקטנים והקטנות שהגיעו לגיל חינוך לשמוע קריאת המגילה. (שו”ע ומשנ”ב סי’ תרפ”ט)

ב. קוראים את המגילה בלילה, וזמנה מצאת הכוכבים ועד עלות השחר. וחוזרים וקוראים אותה גם ביום, וזמנה מהנץ החמה ועד השקיעה, ובדיעבד אם קראה מעלות השחר, יצא. והטעם שקוראים פעמיים, זכר לנס, שהיו צועקים ומתפללים לה’ בלילה וביום.

ג. מבטלים תלמוד תורה כדי לשמוע קריאת המגילה, ולכן צריך האדם ללכת לשמוע קריאת המגילה בציבור, משום ‘ברב עם הדרת מלך’, ואף אם מחמת כן יתבטל שיעור תורה הקבוע לרבים. ואף מי שיש לו מנין קבוע בביתו, ילך לבית הכנסת לשמוע קריאת המגילה. (שו”ע ומשנ”ב ושעה”צ סי’ תרפ”ט)

ד. מי שלא קרא את המגילה ביום עד שהגיע זמן מנחה, יקדים את קריאת המגילה לתפילת מנחה. (כה”ח סי’ תרפ”ז אות י”ט)

ה. יש לקרוא / לשמוע את המגילה כולה, מתחילתה ועד סופה, ואם השמיט אפילו מילה אחת שלא קרא / לא שמע – דעת רוב הפוסקים שלא יצא ידי חובתו. (שו”ע ומשנ”ב סי’ תר”צ)

ו. השומע את המגילה בלשון הקודש, אף שאינו מבין את הדברים כלל, יצא ידי חובה [שהרי אף אנו איננו מבינים את המילים ‘האחשתרנים בני הרמכים’ הכתובים במגילה, ויוצאים ידי חובה].



;