דין מי ששכח לכוין בפסוק ראשון של קריאת שמע

בהלכה הקודמת הבאנו את סדר הכוונה בפסוק ראשון של קריאת שמע, וכתבנו שהכוונה בפסוק זה מעכבת, דהיינו שאם לא כיוון בפסוק זה לא יצא ידי חובתו במצות קריאת שמע מן התורה.

הלכך אם לא כיוון בפסוק ראשון של קריאת שמע, אחר שסיים “ה’ אחד”, יחזור שוב ויקרא פסוק “שמע ישראל”, וטוב שישהה מעט כדי שיעור הילוך ארבע אמות קודם שחוזר לקרוא שוב פסוק ראשון, ואז יחזור ויקרא פסוק זה בכוונה כראוי, ולהלן נבאר טעם הדבר.

אם כבר סיים פרשה ראשונה של שמע ישראל, ונזכר שלא כיוון בפסוק ראשון, צריך לחזור ולקרוא קריאת שמע מתחילה על הסדר, ואין צריך לשהות כלל קודם שיקרא פעם שנייה.

טעם הדבר שצריך לשהות מעט אם חוזר וקורא שמע ישראל פעם שנייה, הוא משום שאמרו בגמרא במסכת ברכות (דף לג:) אמר רבי זירא, כל האומר “שמע שמע” (דהיינו, “שמע” של פסוק שמע ישראל), משתקין אותו, והטעם שמשתיקין אותו, הוא משום שנראה שמכוין לשני רשויות, דהיינו שאדם האומר “שמע שמע” נראה שמקבל עליו עול מלכות שמים של הקדוש ברוך הוא, ומצרף עמו עול רשות אחרת ח”ו של עבודה זרה, ולכן לקרוא “שמע שמע” יש בזה איסור גמור, אבל אם כבר סיים הפסוק ורק צריך לחזור מחמת שלא כיוון בפסוק ראשון, באופן זה רשאי לחזור הפסוק, אלא שטוב להחמיר לשהות מעט כפי שכתבנו, אבל אם קרא את כל הפרשה הראשונה של שמע, ואחר כך נזכר שלא כיוון בפסוק ראשון, אין צורך לשהות כלל קודם שחוזר על קריאת שמע, משום שאז לא נראה שמכוין לשתי רשויות (ומכיון שיש בזה אריכות בפרטי הדינים, לא נוכל במסגרת זו להרחיב את הדברים יותר).



;